שמי ד"ר יוסף ואלך ואני אספן, חוקר ומתעד, העוסק זה שנים רבות בתחום תולדות הדואר של ארץ ישראל. לאורך תקופה ארוכה עסקתי גם במסחר בבולים וניהלתי בית מכירות פומביות.
אחד התחומים העיקריים בהם התמקדתי היה תיעוד תולדות הדואר של אזור יהודה, שומרון וחבל עזה. שטח זה עבר תהפוכות רבות מאז תום שלטון המנדט הבריטי בשנת 1948. הוא נכבש תחילה על ידי ממלכת עבר הירדן, עבר לניהולה של מדינת ישראל, וכיום נמצא ברובו תחת שליטת הרשות הפלסטינית.
עובדת היותי בן התקופה נתנה לי את האפשרות לתעד מכלי ראשון את השפעת חילופי הממשל בדור האחרון. הייתי עד בשנת 1967 לצירוף שטחי רצועת עזה והגדה המערבית למדינת ישראל כחלק מן הניצחון במלחמת ששת הימים, ועסקתי שנים רבות בחקר ובתיעוד שירותי הדואר באזורים אלו. את מחקרי על התקופה הישראלית ועל התקופות שקדמו לה סיכמתי בעשרות מאמרים ובמספר ספרים שהוצאתי לאור, ובהם הצגתי את הממצאים שליקטתי ואת המסקנות אליהן הגעתי תוך לימוד ממצאים אלו.
כחלק מלימוד ותיעוד פעולת גורמי הממשל הישראלי עסקתי גם בחקר המנגנון שהנפיק את אישורי היציאה של התושבים הערבים אל מחוץ לשטחים שבשליטת מדינת ישראל, ואת אישורי הכניסה שניתנו לאזרחי מדינות ערב. קיומה של מערכת מעין זו אינו מובן מאליו, ומעטות הן המדינות בעולם שהתירו לנתיני מדינות אויב מוצהרות לקיים קשרים שוטפים ולבקר בשטחים שבאחריותם.
בבסיסה של מערכת הנפקת האישורים עמד הרצון לאפשר לתושבי השטחים עליהם השתלטה מדינת ישראל בשנת 1967 להמשיך באורח חייהם ולא לנתק אותם מבני משפחותיהם שהתגוררו מעבר לגבול. הענקת האישורים איפשרה לתושבים אלו ללמוד במוסדות הלימוד שבארצות ערב, ולקיים קשרי מסחר עם מקבילהם בארצות השכנות. תפקידם של הגורמים המאשרים היה לוודא כי מפגשים אלו יוכלו להתקיים וזאת בלי להתפשר על צורכי הבטחון ושמירת תושבי מדינת ישראל מפני פעילותם של גורמים עויינים.
הקמת האתר נעשתה בשיתוף עם משה רימר, אשר סייע רבות בגיבוש עבודת המחקר, בארגון הפריטים לתצוגה ובכתיבת תוכן האתר.
מה ניתן למצוא באתר זה?
1. דף הבית של האתר.
2. הרקע לצורך בהקמת מערך האישורים לתושבי יהודה, שומרון ועזה.
3. פירוט הסיבות להענקת אישורים.
4. ריכוז הגורמים המאשרים שהיו מוסמכים להנפיק אישור.
5. רשימת נקודות המעבר לשטחים שבשליטת מדינת ישראל.
